החלטה בתיק בש"פ 1252/14

           לפנינו הליך חריג של הארכת מעצר קטין מעבר לארבעים יום לפני הגשת כתב אישום.

1.        וזו המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לענייננו:

           סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), קובע כלהלן:

שחרור באין אישום

59.  חשוד הנתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 75 ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.

           סעיף 62 (א) לחוק המעצרים קובע כלהלן:

הארכת מעצר או חידושו

62.  (א) על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה.

           סעיף 10יא לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) קובע כלהלן:

שחרור קטין ממעצר באין אישום

10יא.   בסעיף 59 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "75 ימים" יקראו "40 ימים".

2.        הנה כי כן, מכוח שלוש הוראות אלה, הארכת מעצר של חשוד קטין, שלא הוגש נגדו כתב אישום תוך 40 יום לאחר מעצרו, מצריכה פניה לבית המשפט העליון במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים. ברי כי בסעיף 62 לחוק עמד נגד עיני המחוקק נאשם ולא חשוד, באשר קשה להלום כי המחוקק ביקש לאפשר הארכת מעצר חשוד בגיר או קטין ב-90 יום נוספים, מעבר לתקופת מעצר של 75 יום (או 40 יום לקטין) טרם הגשת כתב אישום. ואכן, השימוש הרגיל והנפוץ של סעיף 62 לחוק המעצרים, הוא לגבי נאשמים-עצורים שמשפטם לא הסתיים תוך תשעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום כמצוות סעיף 61(א) לחוק המעצרים.

           טוב יעשה אפוא המחוקק אם ייחד הוראה נפרדת לצורך הסיטואציה הנדונה בסעיף 59 לחוק המעצרים.

3.        וכעת, לאחר שעמדנו על המסגרת הנורמטיבית, אפנה למקרה שבפנינו, אשר כפי שנראה להלן, מעורר סוגיה נוספת, שלמיטב ידיעתי טרם נדונה בפסיקה.

           המשיב, יליד 31.1.1996, נעצר ביום 11.1.2014 בחשד לביצוע רצח של קטין כבן 17 בתאריך 28.12.2013. המשיב נעצר עודנו קטין, אך נכון ליום הגשת הבקשה דכאן כבר הפך לבגיר, מה שמעורר את השאלה המקדמית הבאה: האם יש לדון בעניינו של המשיב כבגיר לפי סעיף 59 לחוק המעצרים, שאז יש לפנות לבית המשפט העליון רק בחלוף 75 יום, או על פי סעיף 10יא לחוק הנוער, שאז יש לפנות לבית המשפט העליון בחלוף 40 יום?

4.        סעיף 1 לחוק הנוער מגדיר "'קטין' - מי שטרם מלאו לו 18 שנים ולעניין חשוד ונאשם, לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו 18 שנה". על פי הגדרה זו, הרי שאין לראות את המשיב כקטין, באשר אם וככל שיוגש כנגדו כתב אישום כבר ימלאו לו 18 שנה.